כל מה שצריך זה קצת סבלנות, הרבה סקרנות, אמונה פנימית שאצליח ושאני בדרך, וגם יש צורך בהדרכה טובה שמפשטת את הטכניקה ומסבירה את "התנהגותם" של כלי הציור השונים.
וכמו גם את מהותו של הציור והפריסה של כל סוגי הביטוי והאפשרויות לציור.

לימוד הציור בדרך כלל מתחילים מידיעת לימוד עולם הרישום

קורס רישום טכניקת הרישום הינה באמצעות עפרונות גרפיט, עפרונות צבעוניים, פחם (פחם סינטטי ופחם עץ). הרישום היא טכניקה מיוחדת במינה.
ברובה היא מבטאת את הקו האישי של כל אחד/ת, כמו שישנה האיכות הגרפולוגית.
באמצעות הרישום ניתן להגיע ליצירות ריאליסטיות, ביקר על נייר ובריסטולים, וגם על משטחים גדולים. 

אז האם ניתן ללמוד ציור?
תישאלו בטח אם אפשר לצאת גם צייר/ת מקצועי/ת?  
התשובה היא בטח! 

דבר ראשון, מתחילים ללמוד אודות הטכניקות ניתן ללמד שלב שלב כיצד לעבוד עם כלי הציור השונים, ללמוד כיצד הם "עובדים", לדעת לשלוט ביכולות שהם מאפשרים, ובכך לבנות ביטחון בתוכנו להתנסות עם אפשרויות העבודה ובשילוב החומרים ביניהם.
כשנכיר את האמצעים ליצירה: סוגי ניירות, קנווס, משחת עיצוב לשילוב עם צבעי אקריליק, להכיר את מהותם ואיכותם של צבעי השמן, להכיר אפשרויות מגוונות לעבודה עם  המכחולים השונים, ליצור מעברים עדינים, הצללות, עומק וטקסטורות שונות, אז נוכל להרגיש גם שיש בתוכנו אמונה בעצמנו עם ביטחון להתחיל לפתח שפה אישית. ממש כך, כמו שאומרים "טביעת האצבע של האמן" או "הסגנון האישי שלו".

כל זה ניתן ללמוד ולפתח בהדרגה. דרושה גם הבנה, ולא רק טכנית כמובן. ההבנה של מהויות הציור, הרישום והצבע.  בכדי ללמוד ציור ולהתקדם, מה שחשוב היא הסבלנות, הפחתת הביקורת העצמית (בייחוד בהתחלה כשהתוצאות פחות משביעות רצוננו או מותאמות לדמיוננו לגבי התוצאה). 
בהמשך הלימוד, נוכל להתקדם וללמוד את עולם הצבע: גלגל הצבעים ומשפחות הצבעים עם הקישורים והערבובים בניהם.
החלומות שלנו בחיים נועדו להיות מוגשמים, ואין שום סיבה שבגללה אתם צריכים לוותר על חלום הציור שלכם, כי אם אתם יכולים ללמוד את זה אז למה לא?  

קורס ציור : תמיד הייתה לכם קנאה לאנשים שיודעים לצייר?
התחום הזה תמיד משך אתכם והייתם רוצים גם אתם לדעת איך לצייר בצורה יפה?
אם כך, אתם בוודאי תוהים האם זה כישרון מולד או משהו שאפשר ללמוד. כל אחד יוכל ללמוד לצייר, כך שזה יכול לקרות גם לכם. זה עניין של רצון. 

נכון שיש מה שאנו קוראים לו "כשרון" ,וזוהי מתנת אלוהים לאדם, שנולד כשהחסמים היצירתיים לא קיימים כמו אצל אחרים (מוזמנים/ות לקרוא את המאמר שכתבתי על "מהי יצירתיות וכיצד ניתן לפתח יצירתיות").

 בקורסי הציור המתקיימים ב"סטודיו ליריקה", קורסי ציור למתחילים,  ניתן ללמוד וליישם את עקרונות הציור צעד צעד, בהנחיה אישית, בכדי לעבור שלבי התפתחות והתמקצעות. 
כל משתתף ומשתתפת יתרגלו את טכניקה כזו או אחרת, כמעט בכל מפגש, ולאחר מכן יכנס לעבודה פרטנית בהנחיה שלי, המותאמת לפי תחום העניין, הרמה והיכולת של כל אחד באופן אישי. 

כיצד להיות צייר מקצועי?

כל אחד יכול לצייר, גם אם נקודת המוצא שלכם מתחילה ומסתיימת במשפט “אני לא יודעת לצייר” או “הלוואי וידעתי איך לצייר”.

ישנם סגנונות ציור רבים ואפשרויות להביע את עצמך, כך שהסיכוי שלא תמצא את הנישה שלך הוא די נמוך, כל עוד תזכרו לא לחשוב או להגדיר במונחים של “אני מצייר טוב” או “אני מצייר לא טוב”.

זה לא אומר שזה לא דורש טכניקה מסוימת ואימון. יש ללמוד מה זו פרופורציה, קומפוזיציה, טונאליות, עקרונות יצירת פרספקטיבה, למידת הטונים,  דרגות כהויות ובהירויות, להבין למה חשוב בציור מימדי האור והצל, איך ליצור אשליית תלת מימד (עומק), אלה חלק מהדברים שכדאי ללמוד כדי להגיע לרמה מסוימת.                              ציור יכול להיות שער לעולם שלם. ציירים כמו ליאונרדו דה-וינצ'י, פיקסו, ון-גוך ורמברנט, סלבאדור דאלי ועוד רבים אחרים, התחילו כולם מציורים פשוטים, וגם הושפעו והעתיקו מציורים של אחרים כדי ללמוד מתוך החיקוי.
כך שאין לאף אחד במה להתבייש.                  
הציור יכול להוות תחביב, אך אם אתם כישרוניים תוכלו גם להתפרנס מכך לא רע.                                               הציור יכול להעניק תחושה מדהימה של הצלחה, ואף התעלות רוחנית, בין אם אתם מומחים אשר מסוגלים להפיק ציורים מדהימים ובין אם אתם מתקשים לצייר פנים, גוף אדם, נופים או אגרטל פרחים.
כי את כל אילו ניתן ללמוד. רק סבלנות, אהה, והתמדה ועקביות.

הפוסט האם כל אחד יכול לצייר? הופיע לראשונה ב-ליריקה - סדנאות ציור.

"כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר. כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר",     (מתוך פיוט תפילה מהמאה ה-12)

המילה "חֹמֵר" משמעה במקרא סוג מסוים של עפר, אדמה דביקה בצבע אדום-חום (בערבית "חָמְרַה" משמעה אדומה) שתכונה אופיינית לה היא שאינה חדירה למים.
חלה הרחבה עצומה במשמעות המילה חֹמֵר, בין שמקורו מהטבע, כעפר וכעץ וכצמר וכפשטן, ובין שמקורו בתעשייה, כמתכת וכנייר וכזכוכית וכפלסטיק. 

המילה "חומר" מתייחסת לעולם הגשמי המקיף אותנו: עולם הנתפס באמצעות החושים. החומרים מבקשים מגע. כל החומרים נקלטים באמצעות החושים ולכל חומר גשמי איכויות פיזיקליות וכימיות ייחודיות.
על פי הגישה האלכימית וניסיונם הקונקרטי של אמנים, כל חומר משקף רוחניות המיוחדת לו.
אלכימיה עוסקת בגלגולי החומר המשתנה והמתחדש ובשינויים שחלים בו מהמצב הבראשיתי רב-הניגודים עד למצב של אינטגרציה ושלמות. האלכימאים שאפו לגלות את חומרי היסוד, או את חומר היסוד הבסיסי של ההתהוות, של תהליכי החיים.
משם ניתן להגיע לאלכימיה רוחנית, לטרנספורמציה פנימית. 

רישומים, ציורים, פסלים, צילום וכל צורה של אמנות ויזואלית שאנחנו עושים מכילים סמלים שקשורים למי שאנחנו. הסמלים שבהם אנו משתמשים, אם אנחנו מתכוונים לזה או לא, מספרים לנו על עצמנו, על האישיות שלנו, על הרקע האישי שלנו, על הרקע התרבותי והמשפחתי שלנו , על הזיכרונות שלנו.
לכל אחד יש את הדרך הייחודית שלו להתבטא.

כשחסרות לנו מילים לספר את מה שאנחנו רוצים לספר – דימויים יכולים לעזור לנו לעשות זאת. אנשים מגיעים לעיתים ליצור כשהם לא יכולים לעבד שינוי בחייהם ולא מצליחים למצוא את המילים, אם לאבדן שחוו, טראומה או משבר, והם מתקשים למצוא מילים לתאר את שעובר בתוכם. הכלי האמנותי יכול לסייע להם להביע את עצמם איפה שהמילים נכשלות.

תהליך של תרפיה באמנות לטרנספורמציה פנימית

באמנות החומרים הם שפה. שפת החומר היא ערוץ תקשורת, בין עצמנו לפנימיותינו ובין עצמנו לאנשים והמציאות מחוצה לנו.   

עפרונות ציור, פחם, גירים שמנוניים, צבעי אקריליק, צבעים מן הטבע ועוד – בחומרים אלה ועוד רבים נוספים השתמשו אמנים לאורך ההיסטוריה.
אמנים משתמשים בצבע ובחומר ליצירת דמויות של העולם כפי שהם רואים אותו. בתחילה הם ציירו על קירות מערות תוך שימוש בחומרים הבסיסיים ביותר, וכיום אמנים יכולים לבחור בחומרים שונים ובטכניקות שונות כדי להביע את הרעיונות ואת התחושות שלהם.

קבלת השראה (מוזה) המאפשרת לנו ליצור בעצמנו, לברוא יצירת אמנות, מביאה איתה התעלות רוחנית בתוכנו.   ושאלת המיליון: מהי יצירת אמנות? כזו שמחוללת שינוי ומעלה תובנות להתפתחות של ייעוד אישי?                       אז בעצם יצירת אמנות, על כל סוגיה, אמורה להיות אותו חיבור, מיזוג, הכלאה, בעיקר בין 2 מרכיבים: שכל ורגש.   הביטוי של רעיון שהוא מופשט, פילוסופי, תפיסתי/מילולי המייצג תבנית מחשבתית, או חיבור בין חומרים, אובייקטים – לתפיסה צורנית ויזואלית חדשה, הוא היצירה.
משמעותי מאוד שהחיבור יהיה  מקורי ושיהיה מאחוריו קונספט, רעיון (נפשי/אישי, חברתי/פוליטי, רוחני/פילוסופי).   יצירה יכולה להתבטא בחיבור מוסיקלי, בכתיבת סיפורים, שירה, בסידור פרחים, בתרגול אומנויות לחימה, בבישול, בעיצוב הבית, באדריכלות, בעשיית סרטים.

יצירה הינה תקשורת, קודם כל תקשורת בין האדם שיוצר עם הפנימיות שלו, עם התת מודע שלו. אחר כך מדובר על תקשורת על האנשים מחוצה לו, עם "העולם", כשהמוטיבים והסמלים והצורות ביצירה שלו, מתקשרים על בסיס ידע ריגשי, מנטלי ושכלי משותף.

האפשרויות הטמונות בתהליך היצירה עם חומרי אמנות שונים:

בעבודה עם חומרים רטובים, למשל צבעי אקריליק, צבעי אקוורל, צבעי שמן וכדומה, יש פעולות חוזרות ונשנות, למשל טבילת המכחול במים, לקיחת צבע מפלטה וניגוב במטלית.
מעין טקס זה מהווה עבור היוצר עוגן למציאת קצב פנימי, כמו גם מסגרת שמקנה ביטחון עצמי, ארגון, סדר וקביעת גבולות, ומתוך כך לעבודה רגשית עמוקה יותר. 

בעבודה עם צבעים שונים ותכונותיהם, כגון נזילות הצבע על גבי הציור, ייתכנו מצבים בלתי נשלטים ומתוכננים אחרים. דבר זה יכול ליצור מגוון של רגשות אצל היוצר, בין רגשות שליליים (חרדה, חוסר שליטה ואי נעימות) לרגשות חיוביים (שמחה לגילויים חדשים, סקרנות ועוצמה).
מגוון ביטויי הרגש בעבודה עם צבעי אמנות משפר את יכולת ההגמשה.

טווח האפשרויות הרחב שטומן בתוכו החמר, מעבודה נמרצת ועד עבודה עדינה, מזמן מנעד רגשות רחב שעשויים לעלות בתהליך העבודה איתו.
לישת החמר, המגע, הפיסול, בדיקת החמר – הן פעולות חושניות, המחזירות את היוצר לחוויות הראשוניות שלו. החומר מאפשר שליטה ואיבוד שליטה, מזמין ריכוז, מדיטציה ותחושת שלווה פנימית.

בכל תחומי האמנות, דרך המעברים שבין העבודה על הפרטים הקטנים להתייחסות לכלל היצירה, מתרחבת תפיסת פרופורציות ההתבוננות על החיים.
אופן עבודה זה מפתח את הפעילות הסינכרונית בין אונת מוח ימין לאונת מוח שמאל.

באמנות המאה העשרים אמנים החלו להציג את החומרים שמהם היצירה ואמנות נוצרים.
כבר ב-1915 צירף פבלו פיקאסו גרוטאות קרש וחוטים לאסמבלאז'ים שלו וב-1951 יצר את פסל הבבונים (אם ובנה) ממכוניות צעצוע ושברי קרמיקה.
ה-Ready-Mad של מרסל דושאן החדיר לחומרי האמנות, מאז 1913, הפתעות כמו "גלגל אופניים", "מתקן לבקבוקים" ועוד.

שפת הדימוי והסמל

שפת הציור והאמנות הינה שפת הדימוי והסמל. שפת האמן היה שפה של פיתוי, תשוקה, שפה של הוויה מתוך חוויה. ליצור זה לעשות קסם.                       

אנחנו מתרפאים כשאנחנו יוצרים, כשישנו תהליך שאנו שואבים מתוכנו את האסוציאציות, ההקשרים, הזיכרונות, הרגשות, הדמיון והרעיונות – שעוברים טרנספורמציה.
היצירתיות גם יוצרת פיצוי על מצב של אי ודאות קיומית. בתוך תהליך של יצירה אנחנו יכולים ליצור מיזוג, פיוס, שילוב וחיבור-  בין הנפש האלוהית שבתוכנו לנפש הבהמית (של הגוף והאינסטינקטים). 

האפשרויות הטמונות בתהליך היצירה הן רבות, בין היתר, ביטוי אישי, פיתוח העצמי ויצירת שינוי.
דרך תהליך הצירה של נוכל לגלות את השמחה בתוכנו, את החדווה בעשיית יצירתנו.
נבין ונרגיש את חשיבותו של התהליך עצמו הרבה יותר מהתוצר הסופי.

הפוסט שינוי פנימי דרך יצירה הופיע לראשונה ב-ליריקה - סדנאות ציור.

תוכלו להבין את תופעת "אין סוף האפשרויות" ביכולת היצירתית שמצויה במהותו של האדם, כפי שבאה לידי ביטוי בעשייתו של ליאונרדו דה וינצ'י. גם אישיותו היוותה כמרכיב חשוב בהופעת שפע היצירתיות בחייו.
הוא נחשב לסקרן בלתי נילאה, אולי הסקרן באדם, שאי פעם האנושות הכירה, כך ניתן לגלות מכתבי הביוגרפיה והמיון האישי שניהל.  לאונרדו לא היה רק גאון אלא גם מהפכן שלא מפחד לטעות.
סקרן ענק ואומן יוצר. רוב האנשים כיום לא עושים שום דבר מעניין כי הם מפחדים להיכשל, אבל לכולנו יש את מתנת היצירתיות. 

איך אפשר לפתח יצירתיות?

היצירתיות היא תכונה המוטבעת במין האנושי ומשמשת ככלי הישרדות והתפתחות הן לפרט והן לחברה האנושית.
היא כלי לפתרון בעיות מעשיות וגם משמשת כמקור לביטוי אמנותי. פעולת היצירה מוגדרת הן כבריאה של דבר חדש שלא היה קיים קודם לכן, הן כיצירת קשר מקורי או מציאת חיבורים חדשים בין מוטיבים, נושאים או חלקים קיימים.
רק באמצע המאה ה- 20 החלו לחקור את היצירתיות לא רק כביטוי אמנותי אלא ככלי לפתרון בעיות.

היצירתיות היא מה שמסייע לכל אדם מאיתנו, לייצר רעיונות שהם לא בהכרח "הגיוניים" או "נכונים", לפחות לא על פי הידוע לפניו, ולייצר מהם שינוי שתורם ומחדש למין האנושי כולו, או סתם משעשע אותו וגורם לו לחשוב על דברים אחרת. היצירתיות הינה גם התרופה היחידה נגד ביקורת!

היצירתיות היא זרוע כוחה של מהות הבריאה. המושג בריאה הוא דרך קיצור לרבים, בדומה למושגים יקום, מקור, כוח עליון, תודעה קוסמית, אלוהות.
הדחף ליצירה נובע לעיתים מהשאלה הלא מודעת שאדם שואל את עצמו: "מי אני?" כמו גם השאלה  "מה אני רוצה?" 

הפחד להיות יצירתיים הוא ברובו הפחד מה-"לא נודע". ברגע שנסלק את האמונות השליליות השתלטניות ביותר, אלו הנובעות מהתרבות סביבנו, נמצא שעדיין נותרו בנו אמונות בסיסיות, אלו שרכשנו ממשפחתנו, מורינו וחברנו. אמונות שליליות משמרות את פחדינו. 

היצירתיות עוסקת גם בהכנה לעתיד

אלברט איינשטיין אמר פעם שדמיון חשוב יותר מידע, וגם ציין ש"יצירתיות היא בסך הכל אינטליגנציה שמשתעשעת".
ואכן, מרבית הקידמה האנושית נזקפת לטובת היצירתיות שלנו. במיוחד זו של בני האדם היצירתיים בשלל תחומים – מהמדע, דרך הטכנולוגיה, האמנות ועד לעסקים, החברה והתפתחות החברה האנושית והיחסים בין בני אדם.
בכל אחד מאיתנו יש ממציא ויוצר, שממתין שניתן לו לפרוץ החוצה ולשנות את העולם ואת חיינו בו. 

היצירתיות עוסקת גם בהכנה לעתיד, ובכך היא נחשבת כתכונה המשלימה את האינטליגנציה.
היצירתיות כוללת בתוכה אינטואיציה, ספונטניות, יוזמה, בחירה, שיקול, נטילת סיכון ונקיטת עמדה.  
בראי המחקר, קיימות שתי גישות עיקריות לבדיקת תכונות יצירתיות. האחת מתמקדת בבדיקת הכישורים הקוגניטיביים הקשורים עם יצירתיות, ואילו השנייה מתמקדת באישיות או בביוגרפיה של האנשים היצירתיים.                                                                                                                                     

מחקרים קושרים בבירור אנשים עם חוש הומור ליצירתיות, מה שאומר שזה גם כיף ושזה בסדר גמור לראות מופעי סטנד-אפ וקומדיות ולצחוק הרבה. הרי אתם עובדים בכך על שיפור היצירתיות שלכם.

היצירתיות הינה פועל יוצא של יצר החיים. יהיה זה בלתי נמנע להבין שהיצירתיות הינה טבענו האמיתי, זכותנו הטבעית. ובעצם החסימות ליצירה הינן בלתי טבעיות אצלנו בחיים.

בל נשכח שבעצם החיים הם משחק מלא בדמיון ובפנטזיה.

יצירתיות מהי?  איך אפשר לפתח יצירתיות?

ידעתם שהעבודה העיקרית של לאונרדו דה וינצ׳י לאורך מספר שנים הייתה מפיק הצגות ונשפי ענק? 
כלומר העשייה שלו נועדה לשעשע, לבדר אנשים ולהמם אותם בחוויה טובה. מעטים יודעים זאת, אבל שרטוטי ההליקופטר המפורסמים שלו החלו בכלל כתפאורה להצגה.

גם חלק מיצירות האמנות שלו עסקו בסטוריטלינג וביכולת להעביר נרטיב. בציורו "הסעודה האחרונה" הוא העמיד את השולחן ואת היושבים אליו כמו על במה, כולם במבט כלפי הצופה.
הבעות הפנים של הדמויות כל כך תיאטרליות, עד שאפשר ממש לחוש את המתח באוויר כאשר ישו שואל מי הבוגד.

הקריירה של לאונרדו מלאה בפנטזיות לא ממומשות ולא מבוססות. הרשימות שלו מטשטשות את הקו בין מציאות לדמיון. 
לאונרדו ניסה הכול, כמו משחק. הוא התחיל אינסוף ציורים ועבודות ולא סיים, קפץ מרעיון לרעיון ומפנטזיה לפנטזיה. בדרך היו לו גם הרבה דברים שנכשלו, אבל מה שהניע אותו הוא התפיסה של רעיון גדול והריגוש שמאחוריו. 

מקורה של היצירתיות הינו באיחוד מיסטי. יצירת הבריאה עצמה הינה אמנות נשגבת. יצירתיות הינה מתנת הבריאה עבור האדם.   
תודעת האדם היוצר הינה תודעה של סמלים ודימויים.  בכדי שנוכל ליצור באופן משמעותי ועמוק, אנחנו שואבים מהבאר הפנימית שלנו, לא מעט מהאינטליגנציה של הלב.                                                   
המלחין הנודע יוהאנס בראמס אמר "הרעיון נובע בתוכי בהבזק ישיר מאלוהים".  אין ספק שיצירה הינה חוויה רוחנית.                                                           
דרך היצירה שלנו נוכל לתקשר על מקור החוכמה הפנימית. רבים מאיתנו מבחינים שלעיתים אנחנו מפזרים את אנרגיות היצירה שלנו על תגובתיות לא מועילה ועשיית דברים אחרים שמונעים מאיתנו את הגשמת השאיפה היצירתית. יש לעבור מעין תהליך התבגרות לכדי השלמה עם עצמנו.

לעיתים יש לנו געגועים יצירתיים מסוימים שאותם היינו מאוד רוצים לממש- כמו ללמוד לנגן על פסנתר, גיטרה, לצייר, להשתתף בקורס משחק או לכתוב שירה וסיפורים.

ניתן לזרז או להזמין השראה יצירתית על ידי עבודה תודעתית, כגון תרגילי נשימה, מדיטציה, זמן טיול ובילוי בטבע או עיסוק בתחביב, בלמידת דבר חדש, בכתיבת יומן אסוציאטיבי, כל יום.
יתרונות המדיטציה הינם ביכולות לעודד, לשפר ולפתח את היצירתיות שלנו, תוך שאנו רגועים, מאוזנים יותר וקשובים לעצמנו.
נוכל על ידי כך לקבל השראה שמגיעה מהתת מודע שלנו, ממהותנו.

הפוסט יצירתיות מהי? הופיע לראשונה ב-ליריקה - סדנאות ציור.

"צורה זו של היפנוזה קולנועית נובעת מהחשיכה של אולם הקולנוע, המראות המתחלפים במהירות, האורות ותנועות המצלמה, המחלישים את האינטליגנציה הביקורתית של הצופה, מרתקים אותו ומשתלטים עליו" (אמר הבמאי הספרדי לואיס בוניואל).
הצפייה בסרט קולנוע הוא כמו מעין צפייה במימד שלחלום,  כשההשתתפות  היא פאסיבית מבחינת הצופה, בדומה לרוב המצבים בחלומות שלנו.

בשנותיה הראשונות של המאה ה-20, הקולנוע הסוריאליסטי התפתח תוך כדי מיזוג עם הזרם הסוריאליסטי בציור, בשירה ובספרות. הוא מתאפיין בעיקר במוטיבים אפלים, מורבידיים (הקשורים לעיסוק במוות), זוועתיים, משוסעים.
מטרת הקולנוע הסוריאליסטי כמו בציור, היה ליצור הלם, אבסורד ואי- רציונאליות, עם שימוש מוגבר בסמלים, בעיקר בסימבוליות בהשראת תורתו של זיגמונד פרויד.

בשנות ה-20 של המאה ה-20 הציור או הקולנוע סוריאליסטי לא עוסק בנשגב או באלוהי – כיוון שההשפעות של מלחמת העולם הראשונה, ומאוחר יותר עליית הנאציזם, נתנו את חותמם.   

 עבור בימאים ואמני צילום בתחילת דרכם, הייתה סקרנות עצומה להתנסות בעולם קסום של "תמונות בתנועה" והאפשרות לספר סיפור עבור הצופים הייתה חדשה, מרתקת ועמוקה.  

הסוריאליזם יצר תמונות מצוירות וצילומים- מתוך קולנוע של חלום: 

סלוואדור דאלי התייחס לחלום כאל תרחיש של קולנוע. השימוש בוויזואליה של החלומות שלנו, הוא מעין סרט שבו אנו, נפשינו, הכרתנו ורוחנו בשינה, יוצרים את התסריט, הבימוי והמשחק, ובוחרים את שחקנים כשאנו בתפקיד ראשי.  סלבאדור דאלי חקר, הושפע והשתמש רבות בסמלים ובדימויים שפרויד כתב עליהם בספריו "פשר החלומות", בשנות ה-30 של המאה ה-20.

דאלי צייר באופן ריאליסטי (מדוייק) דימויים סוריאליסטים, והצהיר שהתכוון ליצור עולם לא מציאותי חלומי, אבל משכנע עד כדי שהצופים בציור ירגישו את החוויה כאילו הם פנימה, בתוך חלום. דאלי המציא את "שיטת הפראנויה הביקורתית" היוצרת תעתועי עין ודו משמעות.
זוהי עוד טכניקה ליצירת עולם סוריאליסטי, בנוסף לציור מרחב אינסופי לא ברור ומסתורי, ציור סמלים שמייצגים חוקים פיסיקאליים מעוותים ו"לא הגיוניים" (מטאפיזיקה) וההתייחסות לזמן, שאינו מוחלט אלא נזיל, משתנה ואולי חסר משמעות (כיוון שהוא המצאה אנושית).

התיאור הציורי של מרחב אינסופי ולא מוגדר והעיסוק בזמן, הם הנגיעה של דאלי במימד הרביעי ובעל טבעי עבור בני אנוש. 
דאלי ביקש ליצור באמנות שלו תמונת אשליה של תפיסת מציאות אחרת, לא מהעולם הפיזי המציאותי שאנחנו מכירים ו"מסכימים" עליו.

על חלום

העיסוק בחלום יוביל אותנו באופן ישיר לציורים מעל למציאות (סו-ריאל), לעולם של סיוטים, של אופל, של חרדות ופארנויות, של מחלות נפש, של טקסים ושמאניזם, של הזיות, תעתועי עין, טראנצדנטאליות וערבוב עם המציאות. העיסוק בחלום יקשר אותנו כיום לסרטים העוסקים בפנטזיה, מדע בדיוני, ובמשחקי מחשב (video games) ומציאות מדומה (סימולציה).     

במאגר התת מודע שלנו מצוי יותר מ- 90% מהמידע שניקלט במוח בזמן ערות, ומחוויות ההתנהלות היומיומית שלנו.

האנושות יצרה קשר בין התת מודע לקבלת מסרים מעולמות עליונים, לתפיסת רב מימדיות ולמציאויות שונות בו זמנית, המתרחשים בתודעה.

ישנם מצבים של חלום בתוך חלום, ותודעה קוונטית שתופסת כמה מציאויות באופן מקביל.  כיום יש לרשותו של עולם הקולנוע טכנולוגיה חדשנית ונפלאה לגרום לצופים להיכנס יותר ויותר לעולם מדומיין, למציאות מדומה, כשרוב החושים מעורבים ומנגנוני התעוררות הרגש עולים לדרגות ריגוש חדשות.

כיום הטכנולוגיה המפותחת עם תוכנות מתקדמות לעריכת סרטים, מאפשרת לחבר באופן מופלא ולמזג תמונה, ציור, עם השינויים ו"הפכת חיים" שיכולים להכניס את הצופים לתוך הציורים: כמו בסרטים "Loving Vincent""   , "Frida .

פרידה קאלו חוותה כאב מתמשך (לאחר מחלת פוליו בגיל צעיר ותאונת דרכים קשה בגיל ,15 כשמוט ברזל פילח את גופה, מהאגן ולאורך כל עמוד השידרה) ללא יכולת להביא ילדים לעולם והתמודדות עם בגידותיו של בעלה דייגו ריויירה.

הצייר הפלמי היוצא דופן,  מהמאה ה- 15   הירונימוס בוש (Hieronymus Bosch) תיאר את המראות הסוריאליסטים בין היתר בעבודתו המפורסמת  "גן התענוגות הארציים "שהוזמנה על ידי הכנסייה. 

העיסוק בהיבטים של "התעוררות" האדם, היטהרות מחטאים והתקרבותו לאלוהים והפיכתו  לעל-אדם, לבנו של האלוהים (היבטים מיסטיים) מול תיאורי מצבים בגיהינום שמתוארים גם אצל דנטה ובציוריו של בוש, כתרחישים מעולמות אחרים, לא אנושיים,  שהשפיעו רבות על קבוצת הסוריאליסטים בתחילת המאה ה-20, בנוסף לפסיכואנליזה, לתת מודע (הפראי, הבלתי מוסרי, לא צפוי והלא מרוסן) ולתורת החלומות של פרויד.

"מטרופוליס" הוא סרט שנעשה בהשפעת הזרם האקספרסיוניזם הגרמני, זהו סרט אילם בשחור לבן,  עם תקציב ענק כשהצהרתו  הבמאי הייתה ליצור סרט בדיוני שכמוהו טרם נעשה!

הסרט מושפע בעיצובו הארכיטקטוני, מהפוטוריזם האיטלקי שהחל עם מניפסט הקבוצה ב- 1909.
הפוטוריזם זהו זרם באמנות של תחילת המאה ה-20, שהוביל אחריו את תנועת הדאדא בפאריס . 

החיבור לרעיון החלום נמצא בסרט מטרופוליס בעצם הניסיון ליצור עיר עתידנית – אוטופית, בהשראת ההתפתחות הטכנולוגית בתחילת המאה ה-20, המצאות ופיתוחי מכונות (מכוניות, מטוסים, רכבות, ומכונות מלחמה) והגדלת התיעוש בעיר. 
ההשראה לעיצוב העיר העתידנית נלקחה מציורים של הפוטוריסטים האיטלקים.

סרט המטריקס

הסרט "מטריקס" (Matrix) 1999 ביימו האחים וורשובסקי עוסק בחלום שעל האנושות להתעורר ממנו.    במתמטיקה= מטריצה (נוסחה).
זהו סרט מדע בדיוני שעוסק בחקר התודעה האנושית. הסרט גם מושפע ממיסטיקה נוצרית  (טריניטי), מבודהיזם וקבלה ועוסק בגאולה (ניאו הוא "האחד" הנבחר).
הדמות בשם מורפיוס, הינו אל החלומות, במיתולוגיה היוונית.
הסרט מתאר את החיפוש של הגיבור אחר הגאולה, השחרור מהתוכנה בעזרת גילוי הצופן, המטריצה שהיא המפתח לגאולה וניתוק מהשעבוד לתוכנה. בסרט, להבדיל מהתפיסה הסוריאליסטית, ישנו כאן חלום בתוך חלום, או יותר נכון תוכנת מחשב בתוך מציאות רחבה יותר, שהיא האמת.

וכמו שאפלטון כתב על "משל המערה והצללים" כך גם הסרט מתאר רצון להימלטות מהאשלייה, מהסימולציה של תוכנת המחשב שאנו השחקים שבתוכו, מבלי לדעת.

עלילת סרטי "מטריקס" מתארת את ניאו בתחילה כעובד היי טק שחי "חיים כפולים", כהגדרת אחד הסוכנים כאשר אלו תופסים את ניאו.
במהלך היום ניאו חי את חייו האפורים כעובד מהשורה בחברה הגדולה בה הוא מועסק. במהלך הלילה, לעומת זאת, ניאו משמש כהאקר ומבצע מספר רב של עבירות בתחום המחשבים.

בסרט המטריקס מתקיימת מלחמה נגד מכונות חכמות, בני האדם משמשים כמקור אנרגיה למכונות. 
בני האדם המשועבדים למכונות כלואים בתוך תוכנה בשם "המטריקס" שמדמה את המציאות, כפי שהייתה לקראת סוף המאה ה-20.

על פעולת המטריקס שומרים "סוכנים", תוכנות חכמות שיכולות לכופף את חוקי המטריקס, ותפקידן להגן עליה מפני בני אדם מורדים, כאלו אשר התעוררו והחלו להילחם במכונות בעולם החיצוני והממוחשב.

בקרב בני האדם המורדים ישנה נבואה שיום אחד יופיע "האחד" – אדם שיכול לעקוף את חוקי המציאות המדומה במטריקס ולשנות את קוד התוכנה. כך, במציאות המדומה, ייראה כאילו הוא מחולל נסים. לפי הנבואה, אדם זה יביא לסוף המלחמה בין האדם למכונה.

הסרט התחלה

הסרט "התחלה" (Inception)  הינו מז'אנר המדע הבדיוני העכשווי. דומיניק "דום" קוב (ליאונרדו דיקפריו) הוא שודד מסוג מיוחד.
הוא מנהיג כנופיה החודרת לתודעתם של אנשים בזמן שהם חולמים, בכדי לגנוב מהם את סודותיהם הכמוסים. הפעולה דורשת חיבור של הקורבן המורדם והשודדים למכשיר המאפשר להם לחוות חלום משותף (כמו במשחקי מחשב מרובי משתתפים).   

עולם החלום המוצג אינו בנוסח של "עבודת החלום" הפרוידיאנית, אלא המתכונת היא של "חלימה מודעת" (Lucid dream) שהוא "חלום צלול" המאפשרת לשודדים לפעול באופן מודע ולתמרן (במגבלות המוצגות בסרט) את סביבת החלום.
מתכונת זו מאפשרת להם לפעול בתוך מסגרת זמן וחלל שונה באופן קיצוני מהמציאות "החיצונית".
לא מדובר בסרט על חלום המעוצב בדומה לציור של דאלי אלא כזה השואב השראה מהדיוק המתמטי של האמן המוכשר אֶשֶר (Maurits Cornelis Escher).

סביבת החלום המתגלה בסרט מעוצבת על-ידי ארכיטקט המעצב עולם של חלום כמבוך רחב ממדים שבו נעים השודדים והקורבן. תחבולת המפתח היא לעצב עולמות כפולים – חלום בתוך חלום, מניפולציה מורכבת שבה "התעוררותו" של החולם היא לתוך חלום נוסף.

הפוסט קולנוע וציור- חלום של סיפור אהבה סוריאליסטי הופיע לראשונה ב-ליריקה - סדנאות ציור.

התערוכות במוזיאון וויטני

אוסף היצירות  כולל מערך נתונים מקוון מקיף מאפשר למשתמשים לחקור את האוסף העצום של המוזיאון. הוא מציע גישה לתמונות, תיאורים והקשר ההיסטורי של יצירות אמנות.
ניתן לחפש במסד הנתונים לפי אמן, מדיום, תאריך או קטגוריה נושאית.

לנציגים במוזיאון וויטני תפקיד מכריע בעיצוב החזון האמנותי של המוסד ובארגון תערוכות.
במוזיאון יש צוות של אוצרים בעלי מומחיות בתחומים שונים של אמנות אמריקאית. אוצרים אלו אחראים על מחקר, בחירה ופרשנות של יצירות אמנות המוצגות בתערוכות המוזיאון.

האוצרים עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם אמנים, חוקרים ומומחים אחרים כדי לפתח תערוכות הבוחנות נושאים שונים, תנועות אמנותיות והקשרים תרבותיים.

מוזיאון וויטני משתף פעולה גם עם אמנים עצמם. המוזיאון תומך באופן פעיל באמנים שונים ומתפתחים, ומספק להם במה להציג את עבודתם בפני קהל רחב.
אמנים רבים מציגים תערוכות יחיד במוזיאון וויטני, מה שמאפשר להם להציג את החזון האמנותי הייחודי שלהם ולהשפיע משמעותית על עולם האמנות.

האוסף הקבוע של מוזיאון וויטני הוא אוצר של אמנות אמריקאית

עם למעלה מ-25,000 יצירות של יותר מ-3,500 אמנים.
הוא מספק סקירה מקיפה של אמנות אמריקאית מהמאות ה-20 וה-21, ומציג יצירות שעיצבו את הנוף האמנותי.

האוסף כולל עבודות של אמנים בעלי שם כמו אדוארד הופר, שציורו "נייטהוקס" הפך לייצוג איקוני של החיים האורבניים האמריקאים.
ציוריה התוססים והמעוררים של פרחים ונופים של ג'ורג'יה אוקיף מופיעים גם הם באופן בולט באוסף. לג'קסון פולוק, חלוץ האקספרסיוניזם המופשט, יש כמה מציורי הטפטוף המפורסמים שלו במוזיאון.
האוסף מייצג גם את הגיוון והרוחב של האמנות האמריקאית. הוא כולל יצירות של אמנים מרקעים שונים, בוחן נושאים שונים ופרספקטיבות אמנותיות שונות. 

הפוסט מוזיאון וויטני הופיע לראשונה ב-ליריקה - סדנאות ציור.

המוזיאון ממוקם בלב מרכז העיר סן פרנסיסקו, ברחוב שלישי 151, ליד גני ירבה בואנה ומרכז מוסקונה.

במוזיאון ישנו אוסף נרחב של יותר מ-34,000 יצירות אמנות. הוא כולל ציורים, פסלים, תצלומים, מייצבים, חפצי עיצוב ואמנויות המדיה השונות,  וכולל אמנים ואמניות  בעלי שם. 

בשנת 2016 עבר המוזיאון הרחבה גדולה והוסיף יותר מ-170,000 רגל מרובע של שטח, והרחבה זאת אפשרה יותר גלריות, יותר מתקנים חינוכיים ומרחבים ציבוריים.

מוזיאון SFMOMA מארח מגוון רחב של תערוכות זמניות, המציגות אמנות עכשווית ומודרנית מכל העולם. המוזיאון מציע גם תוכניות חינוכיות, הרצאות, סדנאות וסיורים מודרכים כדי למשוך מבקרים בכל הגילאים.

בניין המוזיאון עצמו הוא יצירת אומנות, עם עיצוב בולט ואדריכלות ייחודית. פרויקט ההרחבה הוסיף חזית לבנה מובהקת ויצירת נקודת ציון מרשימה מבחינה ויזואלית בעיר.

עם מחויבת להנגיש אמנות לכל. המוזיאון מציע כניסה חינם למבקרים בני 18 ומטה, והוא מספק מגוון שירותי נגישות, לרבות נגישות לכיסאות גלגלים, מדריכים קוליים, תרגום לשפת הסימנים ועוד.

כדי לקבל את המידע העדכני ביותר על תערוכות, שעות פתיחה וכרטיסים, מומלץ להיכנס לאתר הרשמי של www.sfmoma.org ולפנות אליהם ישירות.

סוגי התערוכות המתקיימות ב-SFMOMA

במוזיאון סן פרנסיסקו לאמנות עכשווית (SFMOMA) יש צוות של אוצרים ואנשי צוות שעובדים יחד כדי לארגן מגוון רחב של תערוכות.
להלן כמה מסוגי התערוכות המתקיימות ב-SFMOMA:

רטרוספקטיבות מרכזיות: המוזיאון מציג לעתים קרובות רטרוספקטיבות מקיפות של אמנים בעלי שם.
תערוכות אלו מספקות סקירה מקיפה של גוף היצירה של אמן, תוך בחינת התפתחותו האמנותית, הנושאים וההשפעות שלו. רטרוספקטיבות כוללות לרוב הלוואות משמעותיות ממוסדות אחרים ואוספים פרטיים.

תערוכות אמנות עכשווית: מוקדש לחשיפת יצירותיהם של אמנים עכשוויים. תערוכות אלו מציגות לעתים קרובות אמנים מתפתחים וחוקרים מגמות, טכניקות ומושגים אמנותיים עדכניים.
הם עשויים להקיף מדיומים שונים כגון ציור, פיסול, מיצב, וידאו ארט ומיצג.

תערוכות נושאיות: תערוכות אלו הינן סביב נושאים או מושגים ספציפיים, המפגישה יצירות אמנות של אמנים ותקופות שונות כדי לחקור רעיון או נושא מסוים.
תערוכות אלו שואפות לספק נקודת מבט רעננה על תולדות האמנות, סוגיות חברתיות או תופעות תרבותיות.

באופן קבוע תערוכות המציגות יצירות אמנות נבחרות מהאוסף העצום של המוזיאון. תערוכות אלו מאפשרות למבקרים לחקור תקופות, תנועות או אמנים ספציפיים המיוצגים בחזקות המוזיאון.
הם מציעים תובנות על העומק והרוחב של האוסף.

תערוכות שיתופיות: במוזיאון מתקיים שיתוף פעולה עם מוסדות אחרים, הן ארצית והן בינלאומית. שיתופי פעולה אלו מאפשרים למוזיאון להציג אמנות מתרבויות ונקודות מבט מגוונות, תוך טיפוח חילופי תרבות ודיאלוג.

תערוכות צילום ואמנות מדיה: למוזיאון ישנה התמקדות חזקה בצילום ובאמנות מדיה העכשווית. המוזיאון מקיים לעתים קרובות תערוכות המוקדשות לחקר ההיסטוריה, האבולוציה והפרקטיקות העכשוויות במדיומים הללו.
תערוכות אלו עשויות להציג יצירות של צלמים ידועים כמו גם כישרונות מתפתחים.

פרויקטים של אמנות ציבורית: בנוסף לתערוכות בין כותלי המוזיאון, עוסק מוזיאון SFMOMA גם בפרויקטים של אמנות ציבורית. פרויקטים אלה כוללים התקנת יצירות אמנות זמניות או קבועות במרחבים ציבוריים, תוך הרחבת טווח ההגעה של המוזיאון אל מעבר לגבולות הפיזיים שלו.

חשוב לציין שמערך התערוכות של SFMOMA הוא דינמי ומשתנה כל הזמן, כאשר מופעים חדשים מוצגים באופן קבוע. למידע מדויק ועדכני ביותר על תערוכות נוכחיות ועל הקרובות, מומלץ להיכנס אל האתר הרשמי של המוזיאון.

הפוסט מוזיאון סן פרנסיסקו לאמנות הופיע לראשונה ב-ליריקה - סדנאות ציור.

קצת מידע למבקרים על המחלקות השונות והתערוכות ברייקסמוזיאום

1. מחלקת ציורים: במחלקה זו נמצא אוסף נרחב של ציורים הולנדים מימי הביניים ועד המאה ה-19. הוא מציג יצירות מופת של אמנים ידועים כמו רמברנדט ואן ריין, יוהנס וורמיר, פרנץ האלס,  יאן סטין. האוסף כולל יצירות איקוניות כמו "משמר הלילה" של רמברנדט ו"מוזגת החלב" של ורמיר.
מחלקת הציורים מספקת מסע מרתק בהתפתחות הציור ההולנדי מראשית הרנסנס ועד תור הזהב.

2. המחלקה לפיסול ואמנות שימושית: במחלקה זו תמצאו מגוון רחב של פסלים, קרמיקה, כלי זכוכית ויצירות אמנות דקורטיביות אחרות.
האוסף כולל פסלים יפהפיים מתקופות שונות, כמו גילופי אבן מימי הביניים, ברונזה מתקופת הרנסנס ופסלי שיש בארוק.
בנוסף, אתם יכולים לחקור דוגמאות מעולות של אמנות שימושית, כולל רהיטים, כלי כסף וקרמיקה.

3. מחלקת הדפסים וציורים: מחלקה זו מכילה אוסף נרחב של הדפסים, רישומים ותחריטים.
מחלקה זאת כוללת יצירות של אמנים הולנדים בולטים כמו רמברנדט, אלברכט דירר, הנדריק גולציוס ועוד.
בנוסף אתם יכולים להתבונן  בדוגמאות מעולות מהאוסף המקיף הרחב של נושאים הכוללים נופים, פורטרטים וסצנות היסטוריות.
מחלקת ההדפסים והרישומים מספקת תובנה לגבי הטכניקות והפרקטיקות האמנותיות של הדפס לאורך ההיסטוריה.

4. מחלקת אמנות אסייתית: חלק זה של המוזיאון מוקדש ליצירות אמנות אסייתיות, בעיקר מסין, יפן ואינדונזיה.
האוסף כולל פורצלן סיני, הדפסים יפניים, פסלים אינדונזיים וחפצים נוספים המשקפים את המסורות התרבותיות והאמנותיות של אזורים אלו.
מחלקה זו מציעה הצצה להשפעת האמנות האסיאתית על התרבות והמסחר ההולנדי בתקופת תור הזהב החופפת בערך לכל המאה ה-17.

5. המחלקה להיסטוריה הולנדית: מחלקה זו חוקרת את ההיסטוריה של הולנד באמצעות חפצים ויצירות אומנות שונות.
מחלקה זאת כוללת מגוון רחב של פריטים, כגון כלי נשק, רהיטים, תלבושות, מסמכים ועוד.
האוסף משתרע מימי הביניים ועד להיסטוריה הקרובה ומספק תובנות לגבי ההיבטים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים של החברה ההולנדית לאורך השנים. 

כל מחלקה ברייקסמוזיאום מציעה חוויה ייחודית ומעשירה, המציגה את העושר והמגוון של האמנות, ההיסטוריה והתרבות ההולנדית.

הרייקסמוזיאום – מגדלור של אוצרות אמנותיים והיסטוריים

הרייקסמוזיאום באמסטרדם הינו כמגדלור של אוצרות אמנותיים והיסטוריים, ומציע למבקרים מסע סוחף דרך המורשת התרבותית העשירה של הולנד.
עם המחלקות המגוונות שלו, המוזיאון מציג חוויה מקיפה המשרתת מגוון רחב של תחומי עניין רבים.
בין אם אתם הפעמים מיצירות המופת של רמברנדט וורמיר, מוקסמים מהפרטים המורכבים של פסלים ואמנות שימושית, מסוקרנים לגבי ההקשרים בין התרבות ההולנדית לעולם הרחב, לרייקסמוזיאום יש מה להציע. גם אם אתם חובבי אמנות, חובבי היסטוריה, או פשוט מחפשים השראה, ביקור ברייקסמוזיאום מבטיח חוויה בלתי נשכחת עבורכם.
התכוננו לטבול ביופי, בעומק ובמשמעות של האמנות וההיסטוריה ההולנדית, שכן הרייקסמוזיאום מזמין אתכם לגלות את הפלאים הטמונים בין חומותיו.

הפוסט הרייקסמוזיאום הופיע לראשונה ב-ליריקה - סדנאות ציור.

לצייר עם האונה הימנית במוח

האונה הימנית מכילה בתוכה את הפוטנציאל הגדול ליצירתיות, לאינטואיציה גדולה, לדמיון פורה ולהמצאות, לרגשות של אהבה לבריאה ואף לתחושות חופש פנימי. האונה הימנית מאפשרת לנו לגלות את כוחות הריפוי בתוכינו ה שנקרא "לצייר עם האונה הימנית במוח".

רוב חיינו ובמהלך היומיום שלנו, אנחנו משתמשים בתפקודים, ביכולות ובמידע שבאונה שמאל. בכדי שנתאזן, מוצעות לכם טכניקות לתרגל ולפתח את האונה הימנית:
*התחילו לצייר עם האונה הימנית במוח מופשט ביד הנגדית (החלשה) לפחות 5 דקות -ותוך כדי הוציאו לשון במשך 12 שניות- זו תיהיה "חגיגת" צבעים וצורות.
* עשו העתקה של תמונה הפוכה. 
*תיצרו עבודה אינטואיטיבית (ציור, פסל, טקסט) מתוך 4-5 מילים אקראיות שכתבתם "ללא קשר"  בניהן.
*תציירו 5 דקות בעניים עצומות וכשפוקחים עיניים להמשיך ספונטני עוד 10 דקות, תוך כדי לשנות את הדף מאופקי לאנכי ולאחר כמה דקות חזרה.
*לצייר חצי ציור שמח, חצי ציור עצוב ולאחר מכן, ליצור קשרים בין שני החלקים.
*ציור של 3 דקות "כאוס", אחר כך 3 דקות "סדר", ושוב כך, פעמיים.
*שבו למדיטציה קצרה עבור פיתוח היצירתיות.
* תרגיל באינטואיציה – עצמו את ענייכם, נשמו נשימות בטן עמוקות והיכנסו למצב של הרפיה. קראו לאינטואיציה שלכם ובקשו ממנה שתראה לך סמל או צורה כלשהי אשר תוכל להועיל בהמשך הדרך.
התבוננו היטב במבנה של הצורה הזו, בגווניה, בגודלה וחושי את השפעתה עלייכם.
הישארו זמן מה עם הצורה הזו, געו בה, אמצו אותה אליכם.
פקחו את עיניכם.  ציירו את הצורה ותלו אותה במקום שבו תוכלו לראותה לעיתים קרובות.

מה צריך כדי להתחיל ליצור עם האונה הימנית של המוח

קנו חבילת עפרונות צבעוניים+ פנקס שרבוטים.   שימו לידכם את פנקס השרבוטים שלכם ובזמן שאתם שומעים מוסיקה, ציירו או כתבו רעיונות העולים בדעתכם תוך כדי ההאזנה למוסיקה.

אספו דברים מפח המחזור שלכם, שלבו אותם יחד וצרו פסל מופשט. השתמשו בדבק חם או בכמות גדולה של נייר דבק כדי להחזיק הכול ביחד. אפשר לעשות זאת גם עם בני משפחה/עמיתים לעבודה/בני זוג.

חפשו מילה במילון ועיינו גם בהגדרה של המילה שלפניה, ושל זו שאחריה. חברו סיפור קצר, שבו יופיעו שלושת המילים. תוכלו לכתוב טקסט אינטואיטיבי.

אות הראשונה של שמכם-  מצאו דבר אחד המתחיל באות הראשונה של שמכם ודבר אחר המתחיל באות הראשונה של שם המשפחה שלכם. חברו ביניהם כדי ליצור דבר חדש, לדוגמה: תפוח ל ”תמר”+ בגד ל ”ברק” וביחד: בגד בצורת תפוח, וציירו זאת.

ציירו דבר מה המונח על שולחנכם כגון שדכן, מבלי להסתכל על היד שלכם, וזאת במשך 5 דקות. כסו את ידכם ואת הציור בנייר טואלט. כשתסיימו, הורידו את המגבת, ותופתעו מאוד מהתוצאה.

בחרו שיר שאתם אוהבים ושירו אותו עם מילים אחרות.

כתבו במחברתכם משהו שאתם רוצים לפתור לפני שאתם הולכים לישון. שנו על הבעיה שלכם, ותנו ללא-מודע לעשות את העבודה. כשתתעוררו, חשבו ורשמו רעיונות במחברתכם.

התבוננו בעננים ודמיינו אותם כעצמים, כפי שעשיתם כילדים.

השאילו או קנו בחנות משחקים לילדים בצק צבעוני למשחק  ופסלו במשך 15 דקות.

שיר הייקו- קחו 5 דקות כדי לכתוב שיר בסגנון הייקו (שיר יפני בן שלוש שורות, בעל מבנה הברות 5-7-5), על היום או הלילה שעבר עליכם.

מרכיבים שונים בבישול: בפעם הבאה שתבשלו, שנו מרכיב מרכזי בתבשיל, ונסו דבר חדש.

אספו חומרים (נייר כסף, מקלוני צמר גפן, מנקי מקטרות, נייר צבעוני או פתקים נדבקים, חוט, כפתורים, נעצים וכל מיני שיירים) והדביקו אותם יחד כדי ליצור משהו. אם יש לכם ילדים קטנים, עשו זאת איתם.

שלבו טכנולוגיה חדשה מאוד עם טכנולוגיה ישנה מאוד ושחקו עם רעיונות חדשים: אובר+כרכרה, שעון אפל+שעון שמש. כתבו וציירו אותם.

ציירו אחרת- ציירו משהו מבלי להרים את העט.

נסו מסלול  חדש- לכו או סעו הביתה בדרך אחרת בכל פעם, וצלמו דברים חדשים שאתם רואים בדרך. העלו את התמונות לאינסטגרם.

תרגילי החימום היצירתיים מאפשרים חשיבה גמישה ורב ממדית. ניתן לגשת לאתגרים בעבודה עם פחות פחד ויותר משחקיות. פתיחות להתבונן בדברים בדרכים חדשות ובלתי צפויות.

האונה השמאלית שלנו היא החלק הליניארי והלוגי

האונה השמאלית שלנו היא החלק הליניארי והלוגי, השולט על עיבוד מנטאלי ואנליטי. לימוד שפה, כתיבה, מתמטיקה, וכל חשיבה תבניתית, ליניארית, שינון וזיכרון לטווח קצר, ארגון וסדר נעשית דרך מוח שמאל.   אונה זו מעבדת נתונים בצורה טורית, נתון אחר נתון בזה אחר זה ויוצרת גבולות בין "אני" ו"אתה", אני והעולם, נעה בין זיכרונות עבר והרהורי עתיד שנשענים על העבר ומחשבה נעה אחר מחשבה ללא הרף – יש לה תפיסה של התחלה וסוף!

תחרותיות, השוואתיות, סטרס, לחץ, הם פועל יוצא של אונה שמאלית המתפקדת ללא הרף וללא מנוחה. כללי מותר ואסור, צריך ולא צריך, הגנות, מעצורים, ביקורת ושיפוט הם כלי העבודה של מוח שמאל מפותח – העובד ללא הרף.

העשורים האחרונים השתייכו לאנשים מסוג מסוים שחשבו באופן מסוים – מתכנתי מחשבים שיכלו לפצח קודים, עורכי דין שיכלו לנסח חוזים במיומנות, בוגרי מנהל עסקים שאוהבים להתעסק במספרים. אולם מפתחות הממלכה עוברים לידיים אחרות. העתיד שייך לאנשים מסוג שונה לחלוטין, בעלי מחשבה שונה לחלוטין – אנשים המסוגלים ליצור, להביע אמפתיה, להבחין בדפוסים וליצור משמעות. אנשים אלו הם – אמנים, ממציאים מעצבים, מספרי סיפורים, מטפלים, מעודדים, כאלה שרואים את התמונה הכוללת.

אנו עוברים מעידן האינפורמציה, יכולות לוגיות, ליניאריות לעבר העידן התפיסתי. אפשר לכנות את השינוי הזה בשם: המעבר ממוח שמאל למוח ימין.

האונה הימנית שלנו אחראית על יצירתיות, אינטואיציות, רעיונות והמצאות, דמיון ויצירת מציאות, קליטה צילומית מהירה ומקבילה – כלומר קבלת מידע מהרבה מקורות במקביל באותו הזמן, חווה את הרגע, את ההווה וחשה אחדות עם הכל. יש לה תפיסה של הכל "כאן ועכשיו"! שמחה, שלווה, הרמוניה היא פועל יוצא של אונה ימנית מפותחת ומתפקדת.

לשני החצאים יש תפקיד כמעט בכל דבר שאנחנו עושים אולם לכל אחת תפקיד ותפקוד שונה וכל אחת פעילה יותר מהאחרת בפעילות הקשורה למיומנות שלה והאידיאל כמובן הוא שליטה, איזון וסנכרון בשתי האונות ויכולת כניסה ויציאה מכל אונה לפי בחירה ובאיזון.

בואו נתבונן לרגע על ילדים. אלו מבטאים את מה שעולה מתוכם באופן ספונטאני מבלי לחשוב איך ייראו ומה יחשבו עליהם. הם מונעים על ידי סקרנות וללא פחד ומחסומים חשיבתיים והם מלאי שמחה ואנרגיה. הם מאוד יצירתיים, האונה הימנית שלהם פתוחה ודומיננטית. 
אולם, עם הזמן לומדים הילדים את כללי המותר והאסור וה"צריך".

הלימוד הזה אומנם חיוני עבורם כדי שיוכלו לעצור ולחשוב ולתכנן וללמוד להגן על עצמם מפני העולם שבחוץ. אולם, מעטפת ההגנות של ההיגיון והחשיבה הולכות ומתעבות בהדרגה עם השנים והופכות לרוב לחומות בצורות ואנחנו גדלים להיות מבוגרים החיים בתוך חומות והגנות אשר בדרך כלל מקשות עלינו מאוד לבטא את מי שאנחנו באמת, מרחיקות אותנו מעצמנו עד כדי כך שאנו שוכחים מה נכון לנו, מה אנו אוהבים, מתרחקים מקולנו הפנימי המדריך, מתרחקים מטבענו השמח מלא החיות, הרגוע, ההרמוני והיצירתי וחיים את חיינו מתוך סטרס, לחץ, כעס, מתח, השוואתיות והמון פחד ומאמינים שזו האופציה היחידה – כלומר נתונים תחת שליטת האונה השמאלית.

Quantum speed reading (QSR) או "פיתוח הפוטנציאל הקוונטי של מוח ימין" היא טכניקה המאפשרת לילדים ולמבוגרים להתחבר לחושים הפנימיים שלהם, ליכולת לשלוף מידע בצורה קוונטית מספר מבלי לקרוא שורה אחר שורה, לזיכרון צילומי, לריכוז, לאינטואיציה, טלפתיה, ריפוי, מאפשרת לחיות ממקום של שלווה, הרמוניה ומשחק ומחברת לתחושת ביטחון והצלחה.

החזון הוא שכל ילד ומבוגר בארץ ובעולם ירכוש את הכלי הפשוט הזה ויוכל לחוות חוויית למידה קלה, משעשעת, זורמת ומפתחת הן מבחינה פיזית, רגשית מנטאלית ורוחנית.

רכישת כלי זה תאפשר תקשורת נטולת תחרות, השוואה ופחד ומלאת שמחה, פירגון ואהבה בין אדם לאדם.

על ידי גירוי מוח ימין נוצר קשר בין מוח ימין למוח שמאל, המגשר בין יכולת אנליטית ליניארית לבין יכולת יצירתית גבוהה. כך נוצר האיזון בין שמחה, הרמוניה יצירתיות ובטחון עצמי לבין היגיון והישגיות.
איזון בין המוחות גורם לקליטה ועיבוד מהירים של החומר הנלמד בנפחים גבוהים.

כבר במהלך לימוד השיטה הלומדים חווים ומדווחים על הגברת היצירתיות, ביטוי כישרונות חבויים, שיפור הקואורדינציה וחיזוק הזיכרון לטווח ארוך ובאופן כללי פיתוח מוח ימין תורם לשיפור הבריאות, התפתחות יכולת פרה – קוגניטיבי, שיפור הזיכרון, פיתוח האינטואיציה, הגשמת משאלות, שיפור תזמונים, ריכוז, יכולת דמיון, שיפור במערכות יחסים והתחשבות באחרים, תחושת יציבות ושינוי בחיים.

מאחר והכלי מפתח את היכולת לקליטת חומר בצורה קוונטית – כלומר תפיסה מקבילה ולא ליניארית הרי שהוא מאפשר למשל לקרוא ספר מבלי לפתוח אותו אלא פשוט לרפרף בדפיו.

דבר זה מאפשר כמובן לקבל אינפורמציה מכל ספר, בכל שפה.
ניתן לתפוס ויברציה של מחשבה שנובעת מהספר ולתרגמם לאינפורמציה שמביאה להבנת החומר.
הוויברציות מגיעות אלינו דרך ריח, טעם, ראייה, תחושה, צליל ומתורגמות בתוכנו לידיעה, שמאפשרת לנו לדעת תוכן, מחשבות של הכותב, דעתנו האישית ועוד.
הדבר החשוב ביותר הוא שהלמידה בדרך זו הופכת להיות הנאה, משחק ומורידה את רמת הסטרס והתחרותיות בין הילדים.

יעילות השיטה אינה באה לידי ביטוי רק בתחום הלמידה אלא מועילה בכל תחומי החיים.  ההנאה הנגרמת מצורת לימוד זו, משפיעה על כל משתתפי התרגול. הנאה זו משפיעה בצורה ישירה על רמת הסטרס ההולכת ונעלמת, על שיתוף הפעולה בין המשתתפים ועל הפירגון ההדדי.  פוטנציאל המוח בא לידי ביטוי ללא מגבלות "הפחד לא להצליח" וללא תחרותיות.

מבחינת החזון, הרי שהשיטה מאפשרת חינוך והשכלה לילדים ולמבוגרים לחלוק שפה אחת קוונטית, שפה משותפת לכולם. בשפה זו, הכול מחובר להכול, הכל קשור להכול, הכול אחד!! שפה לא מהווה כבר מכשול או גבול וכל העולם יוכל להבין זה את זה

אם כך, ניתן לסכם ולומר שהאונה הימנית שלנו היא איבר המיצג את הצד הרוחני שלנו המורכב מ"הוויה" שהיא כמו ה"אוקיינוס" והאונה השמאלית שלנו היא האיבר המשמש את המחשבה, הפעילות האקטיבית שהיא כמו הגל שעולה מן האוקיינוס הזה.

אנחנו זקוקים לשתיהן ובמיוחד לתיאום והרמוניה ביניהן כדי לחוות חיים שלמים ומאושרים באמת.

הפוסט ליצור עם האונה הימנית במוח הופיע לראשונה ב-ליריקה - סדנאות ציור.

אתר האינטרנט של המוזיאון, שנמצא בכתובת guggenheim.org, משמש כמשאב רב ערך עבור מבקרים וחובבי אמנות.
הוא מספק שפע של מידע על המוזיאון, אוספיו, מחלקותיו ותערוכותיו.

חלק מהמחלקות והאוספים הבולטים במוזיאון גוגנהיים

ציור ופיסול: מחלקה זו מכילה אוסף עצום של ציורים ופסלים מסוף המאה ה-19 ועד היום.
הוא כולל יצירות אמנות משפיעות כמו קוביזם, אקספרסיוניזם, סוריאליזם, אקספרסיוניזם מופשט ופופ ארט.
המבקרים יכולים לחקור יצירות מופת של אמנים כמו פבלו פיקאסו, ואסילי קנדינסקי, קזימיר מלביץ', מארק רותקו וג'ף קונס, בין רבים אחרים.

אומנות עכשווית: המחלקה עכשווית מתמקדת בהצגת יצירות של אמנים עכשוויים, מתן במה לכישרונות מתעוררים ולדמויות מבוססות הפורצות את גבולות הביטוי האמנותי.
אוסף זה משקף את נקודות מבט ונושאים עכשווים מגוונים.

מחלקת צילום: מחלקת הצילום של מוזיאון גוגנהיים מקיפה מגוון רחב של עבודות צילום, היסטוריות ועכשוויות.
מחלקה זאת כוללת צילומים איקוניים של צלמים ידועים כמו רוברט מייפלתורפ, דיאן ארבוס, סינדי שרמן ואנסל אדמס, ועוד.
האוסף כולל ז'אנרים שונים כמו דיוקן, נוף, תיעודי וצילום ניסיוני.

אמנות אסייתית: מחלקה זו חוקרת את המסורות האמנותיות והמורשת התרבותית של אסיה.
היא כוללת יצירות אמנות מימי הקדומים של אסיה ועד ימינו, המייצגים אזורים מגוונים כמו סין, יפן, קוריאה והודו.
המבקרים יכולים לגלות מגוון עשיר של ציורים, יצירות קרמיקה, פסלים, הדפסים וטקסטיל המדגישים את העומק והחדשנות של האמנות האסיאתית.

אדריכלות ועיצוב: המחלקה לאדריכלות ועיצוב של מוזיאון גוגנהיים מתמקדת בצומת הקיימת בין אמנות ואדריכלות.
מחלקה זאת מציגה אוסף של רישומים אדריכליים, דגמים, סקיצות וחפצי עיצוב המדגימים את האבולוציה של רעיונות ופרקטיקות אדריכליות.
המבקרים יכולים לחקור את העבודות החדשניות של אדריכלים ידועים כמו פרנק לויד רייט, זאהה חדיד ורם קולהאס.

בנוסף למחלקות המרכזיות הללו, המוזיאון משתף פעולה לעיתים קרובות עם מוסדות ואמנים אחרים כדי להציג תערוכות ומיצגים מיוחדים המתעמקים בנושאים שונים או באמנים ספציפיים.

תערוכות שונות ומגוונות במוזיאון גוגנהיים

תערוכות שונות ומגוונות אלו מציעות למבקרים הזדמנות לעסוק במגוון רחב של ביטויים אמנותיים ולחקור נקודות מבט חדשות.

המוזיאון מארח באופן קבוע תערוכות מתחלפות המציגות נושאים ואמנים מגוונים. בתערוכות אלו מוצגות לרוב יצירות מאוסף המוזיאון עצמו, וכן יצירות מושאלות ממוסדות אחרים ומאספנים פרטיים.
אתר האינטרנט של המוזיאון מספק מידע מפורט על התערוכות הנוכחיות והתערוכות הקרובות, ומאפשר למבקרים לתכנן את ביקורם בהתאם.

במוזיאון עצמו תוכלו לפגוש יצירות אמנות חשובות, יש כמה יצירות איקוניות שאסור למבקרים לפספס.
אחת היצירות הבולטות היא "התמדה של הזיכרון" מאת סלבדור דאלי, שהוא ציור סוריאליסטי הכולל שעונים נמסים (סדנאות ציור).
יצירת אמנות בולטת נוספת היא "מגיוליטה" מאת ג'קסון פולוק, יצירת מופת אקספרסיוניסטית מופשטת.
המוזיאון מכיל גם יצירות של אמנים כמו קנדינסקי, מארק שאגאל, רוי ליכטנשטיין ורבים אחרים.

הפוסט מוזיאון גוגנהיים הופיע לראשונה ב-ליריקה - סדנאות ציור.

7 צבעים שאנחנו רואים בקשת בענן ושבעה צלילים באוקטאבה שאנחנו שומעים, הטבע מגלה בפנינו את צבעיו וצליליו. אבל ישנם עוד צלילים שאנו לא מסוגלים לשמוע, ועוד מגוון צבעים שאינם נקלטים במסך רשתית העין. לכן חשוב להיות מודעים לכך שישנו אוסף עצום של גוונים הנולדים מתוך הצבעים,והקיימים בקרן אור לבנה.

צבעי יסוד: כחול, צהוב, אדום

בגלגל הצבעים נמצאים 3 צבעי יסוד: כחול, צהוב, אדום.
(בפיזיקה צבעי היסוד הם: כחול, ירוק,אדום).
מתוך שלושת צבעי היסוד נולדים: כתום (אדום וצהוב), ירוק (כחול וצהוב), סגול (אדום וכחול).
בגלגל הצבעים מצויים צבעי היסוד, אלו שנולדו מתוכם, והגוונים שבניהם. ערבובם של 3 צבעי היסוד מוליד חום.

הצבעים מתחלקים לשתי משפחות עיקריות: חמים וקרים.
הצבעים החמים (צהוב,כתום,אדום,סגול אדמדם) נחשבים לאלו בעלי אורך הגל הגדול יותר, ומבחינה פסיכולוגית מתקשרים לאש, שמש.

הצבעים הקרים (כחול, ירוק,טורקיז,סגול כהה) נחשבים לאילו בעלי אורך הגל הקצר יותר, ופסיכולוגית מתקשרים למים קרים, עננים, שמים ורוח, יער.

הצבעים הנייטרלים הינם: ורוד, אפור.
הצבעים לבן ושחור אינם נכללים בספקטרום הצבעים מכוון שלבן אוגר בתוכו את כל הצבעים (מבחינה פיסיקלית) ושחור הוא תוצר של מצב שבו לא מוחזר לעין אורך גל אור שמתפרש כצבע כלשהו.

 להלן תיאור תכונות הצבעים ואופיים בהתאם למשותף בין תפיסות שונות בתרבויות שונות:

אדום – הלהבה המציתה את רוח האדם, תשוקה לגירוי וריגוש, מיניות, אקטיביות.
הצורך בחוויות עשירות, דחף ורצון לנצח, תוקפנות.  מניע למעשים משמעותיים ועוצמתיים. מבטא את כוח הרצון החזק.
אלמנט של מנהיגות, מאמץ יצירתי, ארוטיות, וגם נטייה להתנהגות דרמטית.
מבחינה פיזית הצבע האדום מביא להעלאת לחץ דם גבוהה, מגביר דופק וקצב נשימה.

כחול – מייצג שלווה ורוגע, מים, זרימה, ים, אינטואיציה גבוהה, יכולת "לזרום" עם מצבים, התפשטות. יכולת ללכת עם הרגש מבלי לעצור ולחשוב.  יכולת תקשורת טובה . 
ישנה נטייה לרגישות ולהיפגעות בקלות. בהיבט הפיזי מקנה השפעה מרגיעה על מערכת העצבים המרכזית., ירידה בלחץ הדם ואיזון קצב פעימות הלב.  טוב לצרכי בהרפיה ומנוחה. הכחול מיועד בייחוד למטרות מדיטציה. 

כחול כהה – מסמל שביעות רצון וסיפוק ומבטא התגשמות של אידיאלים.  
אחידות עם הטבע, אהבה והתמסרות, תמימות, אמת ואמון בחיים. ישנו עומק רגשות, דקות אבחנה ונטייה לפסיביות. 

 ירוק – מייצג את גמישות הרצון, (לעומת כוח הרצון בצבע האדום), היכולת לבקש דבר מה בחיים באופן ממוקד, התמדה ודבקות במטרה, יכולת להוציא מהרעיון לפועל. כוח הרצון לחיות את החיים כמו שרוצים ולא כמו שאחרים רוצים או מצפים. זהו צבע המעיד על יציבות בהשקפת עולם אישית.
אלו שמזוהים ואוהבים ירוק הינם בעלי יכולת ריפוי וזיכרון טוב.

לבן – מייצג משיכה ומגנטיות, היכולת להיות באינטראקציה חברתית, לחלוק עם קבוצת אנשים, לתת ולקבל.   מנוגד באיכויותיו לשחור.

אפור – היכולת להיות ניטרלי, לעמוד מנגד ולהתבונן, אי מעורבות, צורך במרחב אישי.
נטייה לבודד את העצמי מהשתתפות ישירה ואף להסתגר.  
לעיתים מתמודד עם דברים בדרך מכאנית ומלאכותית.

אפור תכלת בהיר – כשהצבע מקיים יכולת לאגור מידע ו"לקפוץ" ממצב למצב.

ורוד  – יצירתיות, בעיקר דברים שנעשים בכפות ידיים כמו בישול, ציור, פיסול, נגרות, גננות.
כל מה שמלווה בתוצר.
היכולת לשים רעיון ולהפכו לצורה, תהליך של הגשמת חזון. 
(שילוב אדום ולבן) מסמל אהבה ללא תנאי. תפיסת התמונה הגדולה של המציאות באופן ברור ובהיר.

ורוד עז (רוז) – יכולת ראיה מעבר למימדים, ראייה על חושית, חלומות מרובים ומסרים דרכם. מקושר לחוש הראייה.

צהוב – מייצג את חום השמש, ההילה והאושר.
בהירות, קלילות ועליזות, שאפתנות, פתיחות אבל גם התלבטות. צורך בהרחבת הדעת, חקרנות.
חריצות גדולה אבל גם לא יציבה, באה והולכת כרוח סערה. 

כתום – כריזמטיות, הוראה, קירבה וצורך במגע פיזי, אינטימיות, אמביציוזיות ויכולת לשנות.
חולשות: אגואיזם, דחפים בלתי נשלטים של כעס ושתלטנות.

סגול – צורך ביחסי קירבה רגישים עד מאוד, הזדהות עם האחר.
אינטואיציה גבוהה ואחדות מיסטית. האדם מבקש לרקום  באופן אידיאלי יחסים הרמוניים , פלאים.
ישנה נטייה לחוסר ביטחון רגשי וקושי להבחין בין דמיון למציאות. לעיתים חוסר בגרות ותלישות מהמציאות.

חום – צמצום החיוניות בחיים, מחסום בדחף היצירתי וביכולת להתרחבות אישית.
קשור ליסוד האדמה, מייצג את החלק הפיזי. צורך בנוחות ובתנאים המספקים את החושים.
נטייה להשתרשות במקום אחד, ויכולת למשמעת עצמית גבוהה.

שחור – מסמל שינוי וטראנספורמציה. מחזוריות הלידה והמוות. מייצג את הגבול של המוחלט ובנוסף ויתור וכניעה.
היכולת לדעת מתי צריך לעשות מה, עיתוי נכון.
התייחדות עם העצמי, התכנסות והקשבה לקול הפנימי, לאופל של החיים.

הפוסט עולם הצבעים – מאפיינים פיזיים ונפשיים הופיע לראשונה ב-ליריקה - סדנאות ציור.