כניסה למרחב הציבורי ויציאה מחלל מוזיאלי

את זאת נוכל לראות בעבודות של אמנים שיצרו כבר בשלהי שנות ה-60 של המאה ה-20 את אמנות האדמה (רוברט סמית'סון, כריסטו), ציורי גרפיטי מחתרתיים של קית' הרינג בשנות ה-80, ופרויקטים גרנדיוזיים בחלל ציבורי כמו של האמן והצלם הצרפתי. 
לאורכם של 15 השנים האחרונות, שלל ביטויי האמנות שמחוץ לחלל המוזיאלי קיבלו תאוצה אדירה.
אמנות הגרפיטי, אמנות רחוב, כמו גם פרפורמנס המיועדים לקהל הרחוב (ולא רק לאליטה אינטלקטואלית המבקרת במוזיאון), מופעי הסאונד וספקטקלים אור קוליים אחרים במרחב הציבורי, מלהיבים קהל צעיר שמבטא להט ומקבל גם השראה לאמנות בתנועה, לאמנות יותר רב חושית ולמולטימדיה.