מגיל צעיר אני זוכרת עצמי יוצרת ורוב הזמן מציירת. בילדותי כשגרתי בברזיל, התוודעתי לטבע פראי שבמרחביו ליקטתי גבישים ובחנתי צורות עצים וצמחים.
בלימודיי במדרשה לאמנות כבר גיבשתי בעבודותיי שפה אמנותית המחפשת ביטוי ויזואלי משותף לתצורות של מפות ותצלומי אוויר עם ורידים, עורקים ונימים. ציוריי המוקדמים עוסקים בחיפוש מתמיד, כמעין חפירה ארכיאולוגית, אחר הקידודים, הסמלים הארכיטיפים, החרטומים הפיזיולוגיים והגאולוגיים, שמייצגים את הידע הקדום אודות המטריצה הבסיסית, הבראשיתית, שממנה נולדה תודעת חומר.
החיפוש אחר נוסחה בסיסית זו, תוך השפעה מהמדיה הדיגיטלית של שנות ה-90, בא לידי ביטוי בין היתר בוויזואליה של חיתוך, ביתור וקילוף, שבירה, גילוף, חלוקה פרקטאלית, קליפות, סדקים, רב רובדיות וריבוי מסכים (layers). מתגלים אלמנטים של השלה, הצצה, וחדירה פנימה לליבה, תוך מבט מיקרוסקופי (zooming) לתפיסה המאגדת תודעה מיקרוקוסמית עם תודעה מאקרו קוסמית.
בעבודות מתקיימים גם עימותים בין האורגני לטכנולוגי הממוחשב. תופעת הריזום (Rhizome) מתגלה כנמצאת באסתטיקה הפיזיולוגית של האדם כמו גם ברשת הטכנולוגיה התקשורתית המקיפה אותו ושהאדם ניזון ממנה.
העבודות המוצגות בגלריית ליריקה ארט מבטאות תוצרים שהתהוו בין השנים 1997-2022, ומתמקדות בסדרות של ציורים, תבליטים, קולאג'ים ציוריים.
הן מעלות סימבוליקה של ניסוחים אסוציאטיביים וחלקן בעלות סגנון פופ-סוריאליסטי, ומבטאות גם חיבורים ויזואליים לדימויים טכנולוגיים-ביולוגיים.
מתוך הרצון לפרוץ את גבולות הציור, אני משתמשת במיזוג סגנונות וז'אנרים, ובשילוב חומרים שפורצים את צורת הפורמט הדו ממדי.
שלבי הפירוק וההרכבה של חומרי הגלם ליצירה, מנסחים בחלק מהעבודות עיסוק בגוף הנשי ובפיסיולוגיה שלו, כמו גם בתפיסה הפסיכולוגית-חברתית של ייצוג המהות האימהית.
העבודות מקיימות קישוריות בין מורפולוגיית הגוף הנשי לתצורות ויזואליות בטבע כמו בצמחים, פרחים, עצים, קונכיות, פירות. היצירות אף עוסקות בין הדימויים של המיקרוקוסמי למאקרו קוסמי.
דימויים מיקרוסקופיים המזכירים תצורות אנטומיות, תמונות שצילמתי עם השנים של תקריבי עצים וצמחים, דמויות נשים לוחמות ממשחקי מחשב, גיבורות-על, משמשים עבורי השראה ומקור למצע נרחב ליצירה.
בעבודותיי מתבטא הרצון לחיבור חדש בין סגנון פופ פנטסטי (Fantazy) לסוריאליזם-ביומורפי, בשילוב מצעי חומריות שונים.
הטכניקות המעורבות הן בעיקר: צבעי אקריליק, משחת עיצוב, צבעי שמן, צילום, בדים, ושאר חומרים יוצרי טקסטורות ומרחב חדש לפעולה.
המהויות המתחברות בשלבי היצירה כוללות תכנים ודימויים שמתנקזים לכדי קוהרנטיות ואחדות, הן מבחינה סימבולית והן ברבדים התת מודעים.
אני מסמנת ובוחרת דימויים, המתאימים לנושא העבודה, ובשילוב עם הדמיון הם יוצאים מסביבתם המקורית ומסונתזים להקשר חדש.
ציורי גזעי העצים הינם בהשראת גזעים דמיוניים וגם מתוך צילומים בהם צילמתי תקריבי גזעי עצים, ענפים ובעיקר עצי אקליפטוס.
הציורים מקיימים חיבורים בין מהות מרכיבי העץ, שורשיו היונקים מהאדמה, הגזע העוצמתי המתפתל למעלה, לבין מטאפורה ל"עץ החיים" ולישות נשית-אימהית.
העצים מתפשטים במערומיהם ומגלים תצורות של ארוטיקה בראשיתית.
חלק מהעבודות נולדו מתוך אסמבלאג'ים שיצרתי מאוסף של חלקי צעצועים ובובות ברבי ואחרות, עם אביזרים מיניאטוריים של הרכבות ושאריות ממשחקי ילדיי. את האובייקטים הסוריאליסטיים יצרתי מתוך משחק הרכבה והשתעשעות לכדי אובייקט, היוצר בין היתר אי נוחות ואף חרדה ואיום. עם זאת נשמרת "עטיפה" של תמימות ילדית משעשעת.
סדרת העבודות "משחקי מחשב – VR" (virtual reality) נולדה בהשראת סרטי אנימציה לילדים, סרטי קולנוע של Marvel ומשחקי מחשב שהקרינו מתוכם עולמות קסומים, מרתקים, מלאי אתגר ואדרנלין, ונראו כחיזיון קסום.
הוויזואליה המהפנטת של "משחקי התודעה" שבמשחקי המחשב כיום והאופן שבו הם מלהטטים בתודעת הגיימר, תוך שהם מפעילים מניפולציות רגשיות על המשתתף, הניעו אותי ליצור סדרת עבודות זו.
העבודות גם מבטאות את מערכת היחסים בין תופעת התכנות הווירטואלי לבין היווצרות קידוד בתודעה העצמית, המשפיע גם על תפיסת הנשיות כפי שהיא באה לידי ביטוי במדיה.
גיליתי עניין רב באופן הצגת דמות האישה במשחקי המחשב כפאם-פאטל, מלאת פיתוי, מושא פטישיסטי, בובתי, פרי תודעה תרבותית חברתית.
בסדרת VR ישנו דיאלוג המביא את הדימוי הנשי לשיח מחודש. האישה היא לוחמת, גיבורת על, עוצמתית ואלימה, בעלת כוחות מסתוריים ומאגיים.
הרצון להוציא את מושג הנשיות מתדמיתה השברירית כעקרת הבית, זו העוסקת במלאכות יד נשיות כמו רקמה ותפירה, הוליד את דמותה הלוחמת שהיא גיבורת-על.
ישנם ציורים הבנויים מרבדים ומאלמנטים של מסכים, כשהמגמה היא לקיים גם דיאלוג רב מימדי בעל קליפות שונות של משמעות והקשרים אסוציאטיביים. אני מאמצת התבוננות הומוריסטית ואולי מנגד גם קצת מורבידית, על המתרחש סביבנו כיום.
עולמנו ממוחשב וטכנולוגי, בו אנושיות איבדה לטעמי את הקישוריות לאורגניות הבסיסית של הגוף ושל התודעה "הנקייה", ומתרחקת מהחיים ומהצומח סביבנו. אני חשה בפירוש דחף למצוא את הנוסחה הוויזואלית המרכיבה את העולמות ה"תחתונים" והמיקרוסקופיים וכך להכיר את הוויזואליזציה של העולמות "העליונים" והמקרוסקופיים.
בלימודי התואר השני לאמנות בינתחומית, נחשפתי לקולנוע עכשווי ולנרטיבים חדשים ומורכבים שמערבים סגנונות, זמנים, מימדים ונמהלים בדימויים של משחקי מחשב. סרטים כמו "מטריקס", "אקזיסטנז" המתעתעים בין וירטואליות למציאות ולחלום, ריתקו אותי. בין יתר עבודות הגמר שלי לתואר M.A עסקתי בסוגיה האם משחקי מחשב הינם יצירות אמנות. כמו כן כתבתי סמינריון בנושאי סוגיות שעניינם בפוסט הומניזם ושקיבלו ביטוי כבר באמנות של שלהיי שנות ה-80, כמו הנדסה גנטית והיברידיות (Posthuman), בינה מלאכותית מול תודעה מדיטטיבית.
חלומות אישיים, טקסטים ושירים של בורכס, כתביו של ק.ג. יונג על התת מודע הקולקטיבי, זרם הסוריאליזם של שנות ה-30 וזרם עכשווי שנקרא organic art.
השראות נוספות ליצירתי מגיעות מהאמנות של ג'ורג'יה אוקיף, סינדי שרמן, דגנית ברסט, גררד ריכטר, אלי גור אריה,